"להיות חלק משפיע" הוא מבנה שמזמין לצקת לתוכו תוכן.
במובן זה, הוא איננו דבר מה, אלא הצעה לאופן שבו כדאי לעשות, מה שזה לא יהיה שאותו בוחרים לעשות.
בהיותו ריק מתוכן (לכאורה), הוא מזמין את התהליך החינוכי להישען על הנחות עבודה כמו חירות ובחירה ולאפשר פעולה במרחב שנדמה שאין לו כותרת או גבולות.
ובכל זאת, ל.ח.ם יצא מבית היוצר של היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון והוא טוען לקדם חינוך לקיימות.
האם חינוך שיש בו חירות מחשבה ומעשה והוא בבחינת "הזמנה פתוחה", יכול בכלל לתת מענה לקריאה ההכרחית והבלתי משתמעת לצאת לפעולה למען הסביבה?
או במילים אחרות, האם אפשר לסמוך עליהם שידעו לבחור נכון?
בחינוך כמו בחינוך, אנחנו זורעים היום, וממשיכים להשקות ולתת אור בתקווה שעוד יצמח, מתוך אמונה בדרך ואמון באדם.
